21למען ירבו וכו׳ ואם לאו וכו׳. וא״ת ס״ס נימא ואם לאו לא ירבו וגם לא ימעטו י״ל דמש״ה כתיב בענין הברכה ימיכם ולא כתב שנותיכם אף על גב דלענין ברכה שאני דלא דרשינן ימים ולא שנים כדאיתא בש״ס דשבת מ״מ כתב קרא הכי כי היכי דניתי דיוקא שפיר דאם לאו אפילו ימים ממש לא ירבו דהשתא אפילו תידוק וגם לא ימעטו מ״מ אינם אלא ימים ולא שנים:22לתת להם וכו׳ מכאן וכו׳. ההרגש שמבחוץ דאמאי לא כתיב לתת להם ולזרעם כדכתיב לעיל בפ׳ זו א״ו לדרשה אתא:
